מה פודים?

את כל מה שאספנו והנחנו על עצמנו.

​

היינו באירועים משפחתיים, היינו ברחוב, היינו בסופר, היינו בשווקים, היינו בכבישים, היינו והיינו בכל מקום ובכל זמן ועבדנו את השם בצורה הכי מיטבית שיכולנו - אספנו את הניצוצות...
כל ניצוץ הגיע עם הקליפה שלו, כמו גרעינים.
פצחנו את הגרעינים, הוצאנו את הגרעין.

מה עם הקליפות?...
מתבקש לזרוק אותם לזבל. אז כאן יש טוויסט... לא זורקים לזבל,
אלא מעלים את כל הקליפות לשם יתברך בחזרה ואומרים תודה.
(מזמור ק')
ובזכות הקליפה ששמרה על האור,
אנחנו מבקשים בזמן "פדיון הכפרות" שהשם יקח את הקליפות ויבנה איתם את הזבול,
את הבית הכי יפה ומהודר לנצח נצחים בשבילו.

​

כי כמו שהשם בנה 'בית לאור' עבורנו (קליפה של הגרעין)
ככה אנו מבקשים לבנות בית לשם - מידה כנגד מידה.
הוא שמר על האור שיגיע אלינו בבטחה - כך אנו מבקשים לשמור על האור של השם
ולכן, יש 'פדיון כפרות'.

​​

​

מה בתכל'ס?

בזמן הפדיון כל הקליפות יורדות מאתנו ואז נהיה יותר 'קלי משקל' ונוכל ביום הכיפורים
לעוף למעלה להביא אורות חדשים למשך השנה.

 

​

מתי לעשות פדיון?

עד יום הכיפורים.