תחילת דרכו

דוד נודע לראשונה כילד רועה צאן. הוא נמשח למלך על ידי שמואל הנביא בעקבות ציווי אלוהי, למרות היותו הצעיר והפחות בולט במשפחתו. דוד הצטיין באומץ לבו כבר מגיל צעיר, כשהרג את הארי ואת הדוב שהתקיפו את עדרו.

​

המאבק בגלית

האירוע שזיכה את דוד בפרסום הגדול היה קרב גלית. בעת מלחמת ישראל עם פלשתים, יצא גלית הענק מקרב הפלשתים והתריס בפני צבא ישראל. דוד, נער צעיר שלא היה חלק מהצבא, התנדב להילחם בגלית והצליח להורגו בעזרת קלע ואבן. ניצחונו על גלית העניק לו תהילה רבה בקרב העם והפך אותו לגיבור לאומי.

​

עלייתו לשלטון

לאחר מותו של שאול המלך ובניו בקרב הגלבוע, דוד הומלך למלך יהודה בחברון. שבע שנים מאוחר יותר, הוא הומלך למלך על כל ישראל, והעביר את בירת הממלכה לירושלים. דוד הצליח לאחד את שבטי ישראל ולהובילם לתקופה של התרחבות והתבססות טריטוריאלית.

​

הישגיו ומורשתו

כמלך, דוד היה ידוע בכישורי המנהיגות שלו, ביכולת האסטרטגית והצבאית, ובהיותו מנהיג רוחני לעם. הוא כבש את ירושלים מידי היבוסים, הקים בה את עיר דוד והפך אותה למרכז הפוליטי והדתי של ישראל. דוד גם הביא את ארון הברית לירושלים, מהלך שחיזק את מעמדה הדתי של העיר.

​

דוד היה גם מוזיקאי ומשורר מחונן. הוא נחשב כמחבר רבים מהתהילים, שירים ותפילות שהפכו לחלק מרכזי מהפולחן היהודי. התהילים מבטאים רגשות של שמחה, צער, תודה ותפילה, ומהווים עדות לעומק רוחניותו ואמונתו של דוד.

​

חטאים ותשובה

למרות הישגיו הגדולים, דוד לא היה חף מטעויות. אחד האירועים המפורסמים הוא חטא בת שבע, שבו דוד לקח לאשה את בת שבע, אשת אוריה החתי, לאחר ששלח את אוריה למות בקרב. בעקבות חטאו, נענש דוד ואיבד את בנו הראשון מבת שבע. האירוע הזה מדגיש גם את מידת תשובתו של דוד ואת התמודדותו עם חטאיו.

​

סיום חייו

דוד מלך בישראל ארבעים שנה, ולאחר מותו, נקבר בעיר דוד בירושלים. את המלוכה העביר לבנו שלמה, שהמשיך את דרכו והקים את בית המקדש הראשון. דוד המלך נזכר כאחד המלכים הגדולים והמשפיעים בתולדות עם ישראל, דמות שמורשתה ניכרת עד היום.